נא להמתין...

סיכום נושא שלישי - גישות חברתיות כלכליות בדמוקרטיה

|

אסנת סברון

|
צפיות: 17482
|
דרוג  (7)

סיכום נושא שלישי -המדינה הדמוקרטית: הגדרות וגישות חברתיות כלכליות בדמוקרטיה.

 

המדינה הדמוקרטית: הגדרות וגישות –                            93-99 כולל תרגול.

מושגים מרכזיים: - המדינה הדמוקרטית, גישות חברתיות – כלכליות בדמוקרטיה: הגישה הסוציאל דמוקרטית (חברתית), הגישה הליברלית; חירות, שוויון

 

 

כאמור, הרעיון הדמוקרטי מבוסס על תיאורית האמנה החברתית[1]. כדי ליישם תיאוריה זו הלכה למעשה יש צורך לפעול על פי מספר עקרונות. עקרונות אלה, שהם עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי, הם תנאים הכרחיים למימושו של הרעיון הדמוקרטי.

 

העקרונות המרכזיים על פיהם פועלת כל מדינה דמוקרטית הם:

עקרון שלטון העם (ריבונות העם)

עקרון הפלורליזם

עקרון הסובלנות

עקרון ההסכמיות

עקרון הכרעת הרוב (שמירה על זכויות המיעוט)

עקרון השמירה על זכויות האדם והאזרח

עקרון הגבלת השלטון (הפרדת רשויות, בחירות דמוקרטית)

עקרון שלטון החוק (עליונות החוק, שוויון בפני החוק)

 

כל אחד מהעקרונות הוא תנאי הכרחי לקיום המשטר הדמוקרטי אך אינו תנאי מספיק

כדי שתתקיים הדמוקרטיה על שתי משמעויותיה: כצורת ממשל (פורמלית)[2] וכערך (מהותית)[3] צריכים להתממש בה כל העקרונות כולם.

ככלל, תפקידה של המסגרת המדינית הדמוקרטית הוא כפול:

 

א.      מצד אחד - על המדינה לדאוג לפרט ולהבטיח את חירויותיו  ואת זכויותיו של כל פרט ופרט, ובכך לאפשר את מימושו של ערך החירות.

      ערך החירות –  האדם, כל אדם, נולד חופשי ומשמעות הדבר היא שהוא יכול לנהל את חייו כרצונו,

      לקבל החלטות, לבחור ולפעול בהתאם לצרכיו ורצונותיו.

 

ב. מצד שני – על המדינה להבטיח את שלומם ואת איכות חייהם של כלל הפרטים במדינה -כלומר החברה,

    ובכך לאפשר את מימושו של ערך השוויון.

      ערך השוויון – כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם

 

 

בין שני ערכי יסוד אלה ישנה התנגשות. ההתנגשות האפשרית בין החירות והשוויון יוצרת מתח, המשפיע, בין היתר, על קביעת המדיניות הכלכלית – חברתית של המדינות הדמוקרטיות השונות.

על רקע מתח זה התפתחו שתי גישות חברתיות-כלכליות מרכזיות למדינה הדמוקרטית:

הגישה הליברלית והגישה הסוציאל-דמוקרטית.

שתי הגישות מקבלות את הרעיון הדמוקרטי, כלומר – את הרעיון שהמדינה הדמוקרטית הוקמה ע"י הפרטים שבה, ושתפקידה לדאוג לכך שכל פרט ופרט  יוכל לממש את זכויותיו ולמצות את יכולתו בצורה הטובה ביותר.

השאלה היא: כיצד משיגים זאת? כיצד צריכה המדינה הדמוקרטית לגשר בין ערכים אלה?

על כך חלוקות הדעות.

 

הגישה הליברלית (ע. 96)

הגישה הליברלית מעמידה את הפרט וחירותו במרכז. מדגישה את ערך החירות. דואגת לשוויון פוליטי ושוויון בפני החוק (שוויון משפטי), האוסר אפליה מכל סוג שהוא (כולל בתחום הכלכלי-חברתי), אך אינה מתערבת בענייניו הכלכליים והחברתיים של הפרט. גישה זו מסתפקת לרוב בשוויון הפורמאלי – הבטחת יחס שוויוני לכל הפרטים. על-פי גישה זו התערבות המדינה נדרשת רק במקום בו ישנה פגיעה בכבוד האנושי ובקיום הבסיסי, האלמנטרי, של הפרט.

הגישה הליברלית מעודדת שוק חופשי; יוזמה פרטית ותחרות חופשית, כלכלית וחברתית,  בין הפרטים בחברה.  גישה זו מאמינה שאם תינתן לכל פרט ופרט החירות הכלכלית לממש את הפוטנציאל הטמון בו כך יהיה לו, ולחברה שסביבו, טוב יותר.

(על-פי גישה זו לכל אחד ישנה הזדמנות שווה, לכאורה,  לקחת חלק בתחרות הכלכלית –חברתית, מעצם העובדה שהמדינה אינה מתערבת בענייניו של הפרט בתחום זה).

 

הגישה הסוציאל-דמוקרטית (החברתית) (ע. 96-97) 

הגישה הסוציאל-דמוקרטית מניחה שלחברה יש אחריות כלפי כלל הפרטים המרכיבים אותה. מדגישה את ערך השוויון. גישה זו אינה מסתפקת בהבטחת השוויון הפוליטי והשוויון בפני החוק בלבד, שאוסר אפליה מכל סוג שהוא (כלומר – הבטחת יחס שווה לכולם; שוויון במובנו הפורמלי) אלא דואגת בפועל למימושו של שוויון ההזדמנויות החברתי וכלכלי (שוויון במובן המהותי) לכל.

כדי להביא את כלל הפרטים לשוויון הזדמנויות כלכלי – חברתי אמיתי צריכה המדינה, על פי גישה זו, להתערב בעניינים החברתיים – כלכליים והיא יכולה לפגוע במידה מסוימת, מדתית, בחירויות הפרט [מיסוי השכבות החזקות, עזרה לשכבות החלשות ע"י תשלום קצבאות (ביטוח לאומי, דמי אבטלה), יצירת מקומות עבודה ועוד]. התערבות המדינה נחוצה על מנת לאפשר את מימושו של  שוויון ההזדמנויות בתחום הכלכלי והחברתי על-ידי כל פרט ופרט וכדי להביא לצמצום פערים בחברה. גישה זו מאמינה שככל שהחברה תהיה טובה יותר ושוויונית יותר, כך יהיה טוב יותר לכל פרט ופרט, ויותר פרטים יוכלו לממש את חירויותיהם ואת הפוטנציאל הטמון בהם. צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בדרך של הבטחת שוויון ההזדמנויות החברתי והכלכלי תורם גם למימוש השוויון הפוליטי (אדם רעב וחסר השכלה נוטה לפתח אדישות במישור הפוליטי).

 

ההבדל המרכזי בין שתי הגישות:

תפיסת תפקיד המדינה ומידת מעורבותה בתחום החברתי כלכלי; עד כמה צריכה המדינה להיות מעורבת, אם בכלל, בהבטחת שוויון ההזדמנויות החברתי – כלכלי לכל.


ההבדל מתבטא ביחסה של כל אחד מהגישות לערכי החירות והשוויון:

 

שוויון

הגישה הליברלית מסתפקת בשוויון פורמלייחס שווה לכולם: דואגת לשוויון פוליטי ושוויון משפטי (בפני החוק) האוסר אפליה מכל סוג שהוא. גישה זו מאמינה שאין זה מתפקיד המדינה להתערב על מנת להשיג שוויון כלכלי.  החירות הכלכלית, ואי-התערבותה של המדינה בתחומי החברה והכלכלה הם שמקנים, לכאורה, שוויון הזדמנויות חברתי-כלכלי לכל.

הגישה הסוציאל-דמוקרטית דואגת  לשוויון מהותי – על-פי גישה זו תפקיד המדינה הוא להבטיח ששוויון ההזדמנויות החברתי – כלכלי אכן מתקיים ולכן על המדינה להתערב בתחומי החברה והכלכלה על מנת להביא את כל בני האדם לבסיס כלכלי – חברתי שוויוני, ממנו יוכל כל פרט להתקדם.

 

חירות

הגישה הליברלית דוגלת בחירות, בעידוד יוזמה פרטית ובהבטחת תחרות חופשית בכל תחומי החיים, כולל במישור החברתי – כלכלי, ולכן תמנע מהתערבות (למעט מצבים קיצוניים של צורך קיומי).

הגישה הסוציאל – דמוקרטית דוגלת אף היא בחירות בתחומי החיים השונים, אך מוכנה לפגוע במידה מסוימת, מדתית,  בחירות בתחום הכלכלי – חברתי על מנת להבטיח צמצום פערים בתחומים אלה. (התערבות המדינה והבאת כל הפרטים לשוויון הזדמנויות אמיתי בתחום החברתי – כלכלי יעזרו לכל הפרטים לממש טוב יותר את זכויותיהם ואת חירותם)

 

לסיכום
שתי הגישות יוצאות מתוך ההכרה באוטונומיה של האדם ובזכותו של כל פרט לממש את חירותו. שתיהן מכירות בערך השוויון ובזכותו של כל פרט לקבל יחס שווה. הגישות נבדלות זו מזו במידת ההתערבות והמעורבות שבה צריכה המדינה לנקוט על מנת להבטיח את השוויון; הגישה הליברלית מסתפקת בהבטחת השוויון המשפטי (בפני החוק  - מניעת אפליה מכל סוג שהוא) והשוויון הפוליטי, ובתחרות חופשית, בה יכולים כולם ליטול חלק, בתחום הכלכלי – והחברתי,  ואילו הגישה הסוציאל-דמוקרטית  מבקשת מהמדינה להתערב לשם הבטחת  שוויון ההזדמנויות החברתי – כלכלי; כדי להבטיח שאכן יוכלו כלל הפרטים להשתתף בתחרות החופשית (הבטחת בסיס חברתי - כלכלי שוויוני לכל).


גישות אלה נמצאות בשני צידיו של קו רצף – המדינות הדמוקרטיות השונות נעות על קו הרצף ונבדלות זו מזו בדגש שהן שמות על ערך זה או אחר במדיניות החברתית – כלכלית בה הם נוקטים בסוגיות שונות.  (מדינה יכולה לשלב בין הגישות או לנקוט בו זמנית  בשתי הגישות ביחס לסוגיות שונות)                     

 

 

 


שאלות ותשובות לדוגמא:


(1)  במצע של אחת המפלגות בישראל נכתב כך: "אנו רואים את עצמנו כנציגים של בעלי המקצועות החופשיים… [שהם] השכבה היצירתית, היצרנית, התרבותית של החברה הישראלית… אנו חושבים שצריך להחיש את קצב ההפרטות ולהוציא את המדינה ממעורבותה הגדולה בתחום העסקי… אנחנו תומכים ללא סייג ביוזמה החופשית, בפיתוח המדעי והטכנולוגי ובתעשיות מתוחכמות".

- זהה והסבר את הגישה החברתית – כלכלית למדינה דמוקרטית הבאה לידי ביטוי במצע זה.

  נמק את תשובתך.


תשובה (1)


זיהוי: הגישה הליברלית.                                                                                    (ע. 96 בספר)


הסבר
: הגישה הליברלית מדגישה את ערך החירות. מבקשת ליצור מסגרת מדינית המאפשרת לפרט לממש את מרב החירויות ללא התערבות המדינה. לשם כך תדאג המדינה הדוגלת בהשקפת עולם ליברלית לשוויון פוליטי ולשוויון משפטי (בפני החוק – איסור אפליה מכל סוג שהוא) של כל אזרחיה, ותימנע מהתערבות בתחום החברתי והכלכלי במדינה. הגישה הליברלית מעודדת יוזמה פרטית ותחרות חופשית בין הפרטים בחברה. שוק חופשי המאפשר לכל פרט לממש את הפוטנציאל הטמון בו. (ע. 96)

 (התערבות המדינה במישור החברתי-כלכלי צריכה להיות מינימאלית; רק כדי לספק צורכי קיום בסיסיים ביותר לבני האדם אשר אינם מסוגלים להשיגם בעצמם,  על מנת לשמור על כבוד האדם ולאפשר לו קיום אלמנטרי.)


קישור:
מצע המפלגה מבקש "להוציא את המדינה ממעורבותה הגדולה בתחום העסקי" תוך החשת "קצב ההפרטות" – הפרטה משמעה העברת הניהול של בתי עסק ומפעלים כלכליים שונים במדינה לידיים פרטיות, כלומר – הפחתת התערבותה ומעורבותה של המדינה בתחום הכלכלי במדינה. המפלגה גם מדגישה את תמיכתה ביוזמה חופשית. יוזמה חופשית היא אחד העקרונות המרכזיים של הגישה הליברלית.

 

 

 

(2)  הממשלה החליטה לסייע להורים עובדים ששולחים את ילדיהם למעונות יום.  הסיוע יינתן באמצעות הנחות בתשלום למעונות, שתעניק המדינה להורים שהכנסתם נמוכה.

כך, על פי החלטה זו, הורים ששכרם גבוה יותר מהשכר שיקבע החוק, יידרשו לשלם -עבור שהיית ילדיהם במעונות- תשלום גבוה יותר מהורים ששכרם נמוך.

- ציין והסבר את הגישה הכלכלית-חברתית שבאה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה.  נמק את תשובתך.

 

תשובה (2):                                                                              (ע. 96-97 בספר)

זיהוי –  גישה סוציאל-דמוקרטית      


הסבר
על פי הגישה הסוציאל דמוקרטית החברה אחראית כלפי הפרט. אחריות זו באה לידי ביטוי בהתערבות ומעורבות של המדינה בעניינים הכלכליים והחברתיים במדינה. התערבות שפוגעת, אמנם, במידה מסוימת בחירותו של הפרט [מיסוי השכבות החזקות, עזרה לשכבות החלשות ע"י תשלום קצבאות (ביטוח לאומי, דמי אבטלה), יצירת מקומות עבודה ועוד], אך במקביל מאפשרת ליותר פרטים להגשים את עצמם ולמצות את יכולותיהם, כלומר – לממש את חירותם.

גישה זו מדגישה את ערך השוויון, דוגלת בצמצום פערים בחברה ומבקשת להבטיח את קיומו של שוויון ההזדמנויות החברתי והכלכלי. שוויון הזדמנויות שיתרום גם למימושם המלא של השוויון הפוליטי ושל השוויון בפני החוק (השוויון המשפטי).

 

ביסוס / נימוק שלוש אפשרויות ביסוס:

הממשלה החליטה לתת הנחות בתשלום למעונות, להורים לילדים היוצאים לעבודה ושכר עבודתם נמוך. החלטה זו משמעה התערבות בעניינים הכלכליים במדינה, התערבות בה דוגלת הגישה הסוציאל-דמוקרטית.

או

גישה הסוציאל – דמוקרטית טוענת שמתפקידה של המדינה להתערב בעניינים הכלכליים כדי לאפשר ליותר פרטים להגשים עצמם ולמצות את יכולותיהם. ההנחות שנותנת המדינה מאפשרות להורי הילדים לצאת לעבודה ולהגשים את עצמם.

או  
הגישה הסוציאל דמוקרטית דוגלת במיסוי השכבות מחזקות ומתן עזרה לשכבות החלשות יותר בחברה – עניין זה בא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה על פיה בעלי השכר הנמוך ישלמו פחות מבעלי שכר גבוה עבור שהיית ילדיהם במעונות.

 


[1] תיאורית האמנה החברתית יוצאת מתוך הכרה בכך שכל בני האדם הם יצורים אוטונומיים, חופשיים ושווים,   אשר בחרו להתאגד יחד מתוך הסכמה, ולבנות מסגרת מדינית שתפעל על פי כללים שיקבעו על-ידם ויהיו מוסכמים על הכל ומחייבים את כולם לפעול על-פיהם.המטרה לשמה מוקמת המסגרת המדינית היא להגן על חייו ובטחונו של כל פרט ופרט ובכך לאפשר לו לממש את חירותו ואת זכויותיו הטבעיות; זכויות יסוד השייכות לו מעצם היותו אדם.

 

[2] צורת ממשל אשר בה העם הוא הריבון, הוא מקור הסמכות השלטונית. ריבונותו של העם באה לידי ביטוי ביישומם של עקרונות שונים המבטאים את רצון העם. עקרונות כגון: בחירות חופשיות, הכרעת הרוב, הפרדת רשויות ועוד. (דמוקרטיה פורמלית).

 

[3] השקפת העולם, על-פיה פועלת המדינה הדמוקרטית, השמה את האדם במרכז. האדם הוא יצור תבוני. האדם נולד חופשי ושווה בזכויותיו לכל אדם אחר, ולכן יש לו זכויות יסוד טבעיות השייכות לו מיום היוולדו. יש בהשקפה זו מחוייבות לערכים ולעקרונות הומניסטיים (אנושיים; המעמידים את הפרט במרכז). (דמוקרטיה מהותית).

 

 

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים