השסע הדתי עיקרי תוכן להוראה

חלק שלישי: פרק ב' – החברה הישראלית: חברה רבת שסעים – השסע הדתי (ע' 299-316)

תרשים מבנה החברה הדתית בישראל

מהו שסע:

שסע פירושו קווי גבול חברתיים החוצים את החברה ומחלקים אותה למחנות שונים.

שסע הוא מצב בו חילוקי דעות וניגודים בין קבוצות יוצרים מתח בין חברי הקבוצות; מתח היכול להביא למצב של אי-יציבות חברתית.

השסע הדתי:

מהו השסע הדתי - חילוני?
השסע הדתי - חילוני הוא מעין קו גבול המפריד בין קבוצות שונות בחברה היהודית בישראל, קבוצות שמתח שורר ביניהן בשל השוני ביחסן לדת: דתית, מסורתית וחילונית. בכל אחת מהקבוצות ניתן למצוא תתי-קבוצות והבדלים בהתייחסות לנושאים שונים.

על מה הויכוח? מהי הסוגיה שבמחלוקת? –
הויכוח נסוב סביב מקומה של הדת בחיים הציבוריים במדינה.

מיהם הצדדים בויכוח ומה עמדתם לגבי הסוגיה המרכזית שבמחלוקת? –
חילוקי הדעות העיקריים הם בין הציבור הדתי לבין הציבור החילוני בישראל.
בעוד הציבור הדתי מבקש לתת לדת תפקיד מרכזי בעיצוב המרחב הציבורי במדינה, מבקשים החילונים להפריד את הדת מהמדינה.

מהם הגורמים התורמים להתרחבות השסע?
קיימים מספר גורמים המהווים מוקדי מתיחות ומבליטים את חילוקי הדעות בין הציבור הדתי לבין הציבור החילוני בישראל. (פירוט הגורמים בספר הלימוד – ע' 305-309):

א. שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים (החילונית) של מדינת ישראל (הדמוקרטית). (עמ' 305-306).

ב. צביונה של השבת ברשות הרבים (בפרהסיה). (עמ' 308).

ג. מעמדם הרשמי של הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי בישראל. (עמ' 308).

ד. הגדרת "מיהו יהודי" ושאלת הגיור. (עמ' 308-309).

ה. גיוס בני ישיבות לצה"ל. (עמ' 309).

ו. הממסד הרבני והתערבותו בפוליטיקה הישראלית (מועצת חכמי התורה, מועצת גדולי התורה, הרב עובדיה יוסף). (עמ' 309).

ז. שאלת השטחים – ההתיישבות היהודית ביש"ע. (עמ' 309).

מהן דרכי הביטוי של השסע?

המתח בין הציבור הדתי לבין הציבור החילוני בישראל מוצא לעיתים קרובות את ביטויו בפניות לבג"ץ כדי שיכריע בסוגיות שונות עליהן נסוב ויכוח. (מינוי נציג רפורמי, או אישה, למועצה דתית, נושא גיוס בני ישיבות לצה"ל ועוד).

קושי מתגלה לעיתים, כאשר פסיקת בג"ץ מורה לדתיים לפעול בניגוד לצו ההלכה, כפי שהם רואים אותו. אם ימנעו הדתיים מלבצע את פסיקת בג"ץ יש בהימנעותם משום פגיעה בשלטון החוק, שהוא אחד מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי. (עמ' 310-312).

התמודדות עם השסע:

הסדר הסטאטוס קוו הוא דוגמא להתמודדות עם השסע הדתי בדרך של הסכמיות. במסגרת הסטאטוס קוו, יש ניסיון להימנע מקביעת החלטות גורפות בנושאים עקרוניים, הקשורים לאורח חייו של הפרט ונמצאים על הגבול שבין ענייניו של הפרט לבין רשות הרבים (הפרהסיה). למשל: עניין פתיחת בתי עינוגים בשבת נתון לשיקולה של כל רשות מקומית, המחליטה על פתיחה או סגירה בהתאם לאופי הישוב ותושביו. (עמ' 313).

החברה היהודית בישראל: החברה החילונית, החברה המסורתית והחברה הדתית

החברה החילונית

החברה החילונית מדגישה את הזהות הלאומית. הדת לא מהווה מרכיב בהגדרת הזהות של היהודי החילוני. גם החילוניים אינם מהווים מקשה אחת. יש חילוניים שמקיימים חלק מן הטקסים הדתיים שהפכו לסמלים לאומיים, כגון: חגים, ברית מילה. ישנם חילוניים אידיאולוגים, המבקשים לראות את ישראל כמדינה חילונית, דמוקרטית, ליברלית המטפחת תרבות ישראלית – חילונית, ללא כל קשר למורשת העבר.

החברה החילונית מבקשת שתהיה הפרדה בין דת למדינה ומתנגדת לחקיקה דתית כלשהי.

החברה המסורתית

כמחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מגדירים את עצמם כ"מסורתיים". המסורתיים מבקשים לשמור על המורשת היהודית, מורשת שבה יש לדת חלק נכבד. אולם, להבדיל מהדתי, אין המסורתי מחויב לאורח חיים דתי כוללני.

אין דפוס אחד של אדם מסורתי. כאל "מסורתי" אנו מתייחסים לכל פרט שאינו דתי (כלומר, אינו מחויב לאורח חיים דתי – הלכתי מלא) אך גם אינו חילוני (כלומר, אינו מוותר לחלוטין על המרכיב הדתי בזהותו).

ככלל, יש הבנה מצד המסורתיים לחקיקה דתית הקשורה לשמירה על שלמותו של העם ואחדותו, למשל חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) המחייב כל יהודי המבקש להינשא בישראל לעשות זאת עפ"י ההלכה היהודית בלבד.

החברה הדתית:

החברה הדתית בישראל נחלקת לשלושה זרמים: אורתודוכסי, קונסרבטיבי ורפורמי.

הזרם האורתודוכסי

לזרם האורתודוכסי משתייכים רוב היהודים הדתיים החיים בישראל. לאורתודוכסים יש השפעה על המערכת הפוליטית ועל מוסדות הדת הרשמיים במדינה.

הזרם האורתודוכסי כולל את החברה הדתית-לאומית, המכירה בציונות ובדמוקרטיה (גישת "מדינה דתית – לאומית") ואת החברה החרדית, הלא ציונית והלא דמוקרטית (גישת "מדינת התורה").

גם חברות אלה נחלקות למחנות וזרמים שונים, הנבדלים זה מזה בדרכי פעילותם ביחס למדינה ובאורח חייהם הדתי.

הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי

הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי הם זרמים שהתפתחו בתפוצות וחלק ניכר מהמשתייכים להם מתגורר בארה"ב. בישראל ישנן קהילות קטנות משני הזרמים.

האורתודוכסים מתנגדים לזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי ואינם רואים בהם זרמים לגיטימיים ביהדות.

בעזרת כוחם הפוליטי והממסדי, מנסים האורתודוכסים למנוע מזרמים אלה מלהתקיים בישראל.

השוואה בין הזרמים השונים של היהדות הדתית:

תרגול

1. הצג שני גורמים לקיומו של השסע הדתי בישראל

2. הצג שניים מביטויי השסע הדתי בישראל

3. טקסט לא ידוע- פרק שלישי (24 נקודות) - קטע 1 [אשכול א']
בנאום בכנסת פנתה ציפי לבני, יו"ר מפלגת קדימה, לנציגי המפלגות החרדיות ואמרה "אתם לא תיקחו לנו את היהדות". דבריה נאמרו בתגובה לדבריהם על פיהם "מי שחבר במפלגת קדימה (ובכל מפלגה אחרת שאינה מפלגה דתית) לא יכול להיות אדם מאמין". כמו כן, טענו נציגי המפלגות החרדיות שהתרבות החילונית היא תרבות חסרת ערכים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכניות כמו "האח הגדול".

לדעתי, יש בהתבטאויות כאלה של נציגי החרדים תרומה גדולה להמאסת היהדות על חלק גדול מהציבור היהודי בישראל, שהוא ברובו חילוני.

לכן אני סבור שהתגובה הנחרצת של לבני היא הדרך הנכונה. לחילונים נמאס התפקיד שהחרדים לקחו לעצמם כמי שקובעים מהי יהדות ומהי מדינה יהודית. שכן, המדינה היהודית צריכה להתבסס על יהדות שהיא לא רק אמונה וקיום מצוות הלכה למעשה, אלא היא גם תרבות ומורשת שאינה כפופה לפולחן דתי. מקובלת עלי הגישה לפיה במדינה יהודית יש לחייב קיום מצוות בציבור תוך הדגשת ערכים דמוקרטיים והומאניים, המתבססת על ההיסטוריה היהודית ועל ערכים הומאניים שהם גם אוניברסאליים וגם יהודיים.

אין לי ספק שחוקים כגון חוק בתי הדין הרבניים, חוק איסור גידול חזיר וחוק חג המצות, מחריפים את המתח בחברה הישראלית על אף חשיבותם הרבה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית.

המפלגות הציוניות, ובעיקר החילוניות, צריכות להדגיש את המלים "ציונות" ו"יהדות" בשיח החברתי והפוליטי במדינה. עליהן לחזור ולהסביר, איך דווקא הדרכים שהן מציעות משרתות את המשך המפעל הציוני ואת אופייה היהודי של המדינה. אני סבור שעליהן לעשות זאת מתוך הבנה שאין אויבות גדולות יותר ליהדות ולמדינה היהודית מהמפלגות החרדיות; והדברים האלה צריכים להיאמר.

[מעובד על פי מאמר בעיתון "הארץ" – 16.2.2010]

ענה על שתיים מהשאלות 10 - 12 (לכל שאלה - 12 נקודות)

10. הצג את גישה אחת בנוגע לאופייה של מדינת ישראל:

הגישה "מדינת התורה" והגישה "מדינת דתית לאומית"

הסבר את עמדת הכותב ביחס לאחת הגישות שהצגת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטע.

11. מהי "מדינת לאום"?

הסבר כיצד מדינת לאום באה לידי ביטוי בדברי הכותב.

12. הצג את החקיקה הדתית כאחד מגורמי השסע הדתי בישראל. הסבר את עמדת הכותב בנושא זה כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטע