שלום אורח
 
התחבר

 
נא להמתין...

מערך שיעור משלב מקורות יהודים בנושא: פלורליזם

|

בתיה שמעי

|
צפיות: 1769
|
דרוג  (0)

מערך השיעור נכתב במסגרת השתלמות "גשר" והפיקוח על הוראת האזרחות "שילוב מקורות ישראל בהוראת האזרחות": השתלמות המבוססת על חוויית לימוד מקורות ומקנה ארגז כלים ללימוד מקורות בכיתה.

מערך שיעור משלב מקורות יהודים בנושא:

"פלורליזם וסובלנות תוך יחס לאחר בשילוב מקורות יהודיים"

 

שם המחברת: בתיה שמעי

מלמדת בבית ספר: כפר ירוק+ישיבה תיכונית ב"ב


מערך השיעור נכתב במסגרת השתלמות "גשר" והפיקוח על הוראת האזרחות "שילוב מקורות ישראל בהוראת האזרחות": השתלמות המבוססת על חוויית לימוד מקורות ומקנה ארגז כלים ללימוד מקורות בכיתה.

 

 

נושא השעור:

"פלורליזם  וסובלנות תוך יחס לאחר בשילוב מקורות יהודיים."

מערך שעור:

אוכלוסיה : כיתה יא  ברמה למידה טובה.

זמן: 2 שעורים .

מטרות ההוראה:

מטרות בתחום הידע וההבנה

פלורליזם

  • התלמיד יבין שהפלורליזם הוא ערך מרכזי ומשמעותי לקיומה של דמוקרטיה.אך אינו ערך מוחלט.
  • התלמיד יבין  שעיקרון הפלורליזם  מתייחס לקבלת השונות של פרטים וקבוצות במדינה  ומתן לגיטימציה לשונות, לייחודיות ולזכות לבטא ולחיות על פי שונות זו.
  • התלמיד יבין שההכרה בשונה היא בסיס לקיום חברה בריאה בבית הספר ובכלל.
  • התלמיד יבין שפלורליזם מאפשר פתיחות והתפתחות.
  • התלמיד יבין ויכיר בקשר בין פלורליזם- סובלנות  

סובלנות 

      * התלמיד יבין שסובלנות היא תנאי למימוש הפלורליזם במדינה.

  • התלמיד יבין שסובלנות כערך צריכה להתקיים בכל תחומי החיים לדוג' בשלטון,  בחברה ובין כל בני האדם כיחידים..
  • התלמיד יבין את הזיקה בין ההכרה בכבוד האדם וחרותו לבין הסובלנות.
  • התלמיד יבין שסובלנות מתבטאת בהתנהגות מכבדת לאדם באשר הוא אדם, לדעותיו והשקפת עולמו גם אם זו מעוררת התנגדות.

מטרות בתחום הערכים

  • התלמיד ידע להתמודד עם סטריאוטיפים ודעות קדומות  
  • התלמיד יפתח גישה,מכבדת  ושוויונית כלפי הצד השני.
  • התלמיד ילמד להכיר מקורות מהמורשת היהודית  של העם היהודי בקשר לנושא..

מטרות בתחום המיומנויות

  • התלמיד ילמד לבטא עצמו ולקיים דיון בקבוצה .
  • התלמיד ילמד להגיע ולגבש החלטה קבוצתית,תוך ניתוח מקורות שונים

 

* פלורליזם

א .  קריאה ודיון

* חלוקת  דף סיפור  לתלמידים-קריאה ודיון בשאלות

סיפור מעובד - ארץ העיוורים-הרברט ג'ורג וולס.

בארץ רחוקה טילה משלחת מטפסי הרים. הם הרחיקו לכת בין ההרים המושלגים, מהלך ימים ושבועות מעיר מגוריהם. באחד הימים נקלעו לסערה קשה שהסתירה מפניהם את הדרך. לאחר ששככה הסערה הם גילו שחברם נונאז חסר.

ננוז המשיך ללכת בהרים, עייף רעב ותועה בדרך, עד שראה לפניו עמק ירוק ובתוך העמק כפר קטן. נונאז ירד לעמק והחל להתקרב אל הכפר. הוא לא ידע שאותו הכפר היה מיוחד במינו. היה זה כפר מבודד מכל ישוב אחר. זה מאות שנים לא דרכה בו רגל זרה.

בימיו הראשונים של הכפר, היו בכפר כמה עיוורים. הם נישאו זה לזו והקימו משפחות וילדיהם היו עיוורים גם הם, עד שבמשך השנים כל האנשים בכפר היו רק עיוורים. את חייהם הם ניהלו בעזרת אוזניהם צעדיהם הזריזים והזהירים וחוש הריח המפותח שלהם. הם לא ידעו כלל שקיימים במקומות אחרים אנשים שונים מהם.

כאשר הגיע נונאז לכפר, הסביר לאנשים שאיבד את הדרך ואת חבריו והוא עייף ורעב. התושבים ארחו אותו יפה ודאגו לכל צרכיו. הם העירו לו שלא יפה לדבר בקול רם, ביקשו ממנו ללכת בצעדים קטנים ולימדו אותו כיצד להבחין בקברים הקורים בחדר הסמוך. הם נהגו לישון בשעות החמות ולעבוד בשעות הקרירות. הם הסבירו לו שאם ברצונו להישאר איתם עליו לנהוג כמוהם.

ככל שנונאז ניסה להסביר להם שהוא שונה, כך הצליח להרגיז אותם יותר. הם ביקשו שיפסיק לדבר על דברים שאינם מוכרים ובוודאי אינם קיימים, כמו ראייה, צבעים, אור, חושך ושאר מני מלמולים מוזרים.

נונאז הרגיש נורא רע בכפר. למרות שניסה לעבוד איתם ולחיות איתם בשלום. קשה היתה לו העבודה בלילה, בחשיכה.  בכל הזדמנות שניסה להתנהג כהרגלו, גרם לבני הכפר להתרגז עליו, והיו ביניהם ויכוחים וקטטות.

בנוסף הוא התאהב בבת ראש הכפר, ורצה לשאת אותה לאישה.

אך הדבר רק הרגיז יותר את אנשי הכפר.  המתח, המריבות הלכו ורבו ביניהם.

דיון בשאלות :

* למה לא הצליח נונאז להסביר לבני הכפר את מצבו?

* כיצד מסתכלים בני הכפר על נונאז ומדוע הם כועסים עליו?

* כיצד ניתן לפתור את הקשיים שנוצרו בין נונאז לבני הכפר?

* במה תהייה התרומה של כל צד כאשר ימצא פתרון  לקשיים ביניהם?

ב. קישור הסיפור לעיקרון הפלורליזם -

דיון בכיתה באמצעות הסיפור באשר למשמעות  הנכונות להכיר בשונה, באמונותיו ובדעותיו.

תוך התייחסות לעקרון הפלורליזם.

הגדרה של המושגים: פלורליזם, סובלנות, הסכמיות    - (דף הגדרות בסוף המערך)

הסבר המושג פלורליזם. – הבחנה (ההבדל ) בין ריבוי לפלורליזם.

 

הגדרה: עמוד94

"הסדר מוסדי לשם השגת הכרעות פוליטיות, ולפיו נמסרת סמכות ההכרעה ליחידים תוך מאבק בין קבוצות על קולות העם" 

שאלות בכיתה

1. * הציגו - קבוצות שונות אתם מכירים במדינת ישראל?

* . נסו לחלק את השונות בין הקבוצות  לתחומים שונים?

 

הסבר של התחומים בהם הפלורליזם בא לידי ביטוי: כלכלי, חברתי, תרבותי-חינוכי, חוקתי-מוסדי, פוליטי.    –

2. * ציינו איזה התארגנויות של קבוצות שונות אתם מכירים?

   * הסבירו מדוע חשוב לתת לכל קבוצה את זכות ההתארגנות?

הגדרה נוספת עמוד 94:

"צורת ממשל המבטיחה חירויות כמו חופש המצפון, חופש הביטוי, חופש ההתארגנות וחופש ההפגנה"

דיון בשאלה : איזה ממרכיבי הדמוקרטיה מקבלים ביטוי בפלורליזם?

(הכרה בזכות השונות.. פיזור הכוח בחברה ויצירת איזון בין רשויות שלטון לארגונים .מתן לגיטימציה למאבק, עוצמה , וויכוח  בין מפלגות וארגונים בעלי אינטרסים שונים. תחרות חופשית בין קבוצות שונות.)

שאלה: מה התרומה לחברה?

פתיחות, אפשרות לקבלת החלטות נבונה יותר (מרחב בחירה), למידה והתפתחות בכל התחומים. (ניתן להיעזר כאן בסיפור של נונאז ולהזכיר מה למדנו ממנו באשר לתרומה שמקבלים כאשר מאפשר ליחיד לבטא את יחודו ולחיות לפי אמונתו, כמו כן ניתן להיעזר בדבריו של עמוס עוז[1][1] על העוצמה והתרומה שבפלורליזם: הפריה הדדית צמיחתה של תרבות לעומת מונוליתיות  מנוונת)

 

שאלה:

--למי טוב הפלורליזם  לחלשים או לחזקים?

-- האם ניתן לממש את הפלורליזם באופן מלא?

פלורליזם – לא ערך מוחלט. חייבת להיות הסכמה על נושאים מרכזיים כמו  

    צורת ממשל , כללי משחק פוליטי, חוק, נורמות בחברה , ( ובלי אלה – תהייה אנרכיה}.

 

שילוב -מקורות יהודיים

חלוקת הכיתה לקבוצות –כל קבוצה מנסה להתמודד עם מקור אחד ולמצוא קשר עם  הנושא הנלמד.

כל קבוצה תציג בפני הכיתה את דעתה על המקור.

 

*"הרואה בני אדם משונים כיצד מברך?"

ילמדנו רבינו, הרואה בני אדם משונים כיצד מברך? כך שנו רבותינו: הרואה הכושי, ואת הגיחור, ואת הלווקן, ואת הקיפח, ואת הבוהקנים, ואת הננס, ואת הדרקונוס, אומר ברוך משנה את הבריות.

אבל אם ראה אוכלוסין של בני אדם, אומר ברוך חכם הרזים, כשם שאין פרצופותיהן שוין זה לזה, כך אין דעתן שוה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו. (...)
                   מתוך:
(מדרש תנחומא מהדורת בובר פרשת פינחס סימן א)

 

 


"אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל.

הללו אומרים: הלכה כמותנו! והללו אומרים: הלכה כמותנו! יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים - מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין (=צנועים) היו, ושונין (=לומדים) דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן"

 

 *סובלנות:

דיון במושג סובלנות –"ערך הסובלנות נובע מהכרה בכבודו של האדם ובחירותו להיות שונה מהאחרים..."..

וולטיר-1763" אני שולל את מה שאתה אומר,אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר".

קישור - מה התנאי למימוש הפלורליזם? איך ניתן לממש את הפלורליזם?

דיון במשמעות המילה "סובלנות" ומקורותיה. ("סבל" הקושי בכיבוד האחר, כשלמעשה אתה מתנגד לרעיונות שהוא מעלה, לדעותיו או לאמונותיו, הצורך "לסבול" כדי לחיות בשלום ולכבד את האחר)

 

 

שילוב -מקורות יהודיים

 

חלוקת הכיתה לקבוצות –כל קבוצה מנסה להתמודד עם מקור אחד ולמצוא קשר עם  הנושא הנלמד.

כל קבוצה תציג בפני הכיתה את דעתה על המקור.

ויקרא יט
לג וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
רות, ב


עמנואל לווינס/ אתיקה והאינסופי – שיחות עם פיליפ נמו
"הקשר עם האחר שזור אך ורק בתור אחריות. בין אם אתה מקבל או דוחה אותה, בין אם אתה יודע או אינך יודע איך ליטול אותה. בין אם אתה מסוגל לעשות משהו קונקרטי למען האחר, אם לאו. לומר :הנני. לעשות משהו למען האחר, לתת , להיות רוח אנוש."


מישל דה מונטיין- המסות
"לו טרחנו מידי פעם לבחון את עצמנו ולו הקדשנו לחקר עצמנו את הזמן שאנו מוציאים על זולתנו ולהכיר את מה שמחוצה לנו..."



הצירוף "גר ותושב אנכי עמכם" (כג:ד) מזמן התבוננות בכמה מתרגומי אונקלוס (להלן: ת"א) לשם גֵּר ולפועל "גור.
גֵּרוּת הוא מושג דתי - קבלת אמונת ישראל, וגם מושג משפטי - ישיבה בארץ זרה. מכאן מתרגם אונקלוס גֵּר בשלושה אופנים: 1) נכרי שהתייהד מתורגם גִּיוֹרָא, כגון "וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה'" (שמ' יב:מח) - "וַאֲרֵי יִתְגַּיַּיר עִמְּכוֹן גִּיוֹרָא". 2) גר תושב, נכרי שלא קבל עליו עול מצוות, מתורגם עֲרַל תּוֹתַב (ערל תושב) או תּוֹתַב עֲרַל, כגון "ונמכר לגר תושב" (ויק' כה:מז) - "וְיִזְדַּבַּן לַעֲרַל תּוֹתַב"; "לגר אשר בשעריך תִּתְּנֶנָּה" (דב' יד:כא) - "לְתוֹתַב עֲרַל דִּבְקִרְוָךְ תִּתְּנִינַּהּ". על גר מסוגו נאמר בתוכחה "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה" (דב' כח:מג) "תּוֹתַב עֲרַל דְּבֵינָךְ יְהֵי סָלֵיק עֵיל מִינָּךְ לְעֵילָא לְעֵילָא". 3) תושב שאינו קבוע, שגם הוא מכונה גֵּר, מתורגם דַּיָּיר כבפניית אברהם לבני חת בפרשתנו: "גר ותושב אנֹכי עמכם" (כג:ד) - "דַּיָּיר וְתוֹתַב אֲנָא עִמְּכוֹן". וכן בברית בין הבתרים: "יָדֹעַ תֵּדַע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בר' טו:יג) "אֲרֵי דַיָּירִין יְהוֹן בְּנָךְ". והואיל וגם מעמדו של אדם בעולם אינו קבוע, תרגם "כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויק' כה:כג) "אֲרֵי דַיָּרִין וְתוֹתָבִין אַתּוּן קֳדָמָי".(הרב ד"ר רפאל ב' פוזן)

 

 



דיון בכיתה תוך קישור למציאות במדינת ישראל

* מיהו האחר-?

הערבי,החרדי,החילוני,העובדים הזרים ,

מה יחסה של היהדות לאחר ?-לגר ?

הצגת דוגמא ליחסה של מדינת ישראל לגר כיום  כמו : פליטים,עובדים זרים ?

 

 

 

 

* הצגת דוגמאות 

לסובלנות בחברה הישראלית

הקמת קואליציות, ממשלות אחדות, הסכם הסטטוס קוו, החיים המשותפים  של ערבים ויהודים בחיפה, "חג החגים" שנחוג בחיפה,סיוע לעובדים הזרים .

לחוסר סובלנות בחברה הישראלית

רצח ראש הממשלה, , אלימות מילולית/פיזית כלפי קבוצות ושחקנים ערביים במגרשי הכדורגל, התייחסות לקבוצת עולים( רוסים/אתיופים), בבית הספר,חרדים ,עובדים זרים וכו..

 

לסיכום:

שאלה: עיקרון הסובלנות הוא עיקרון חשוב בדמוקרטיה?

בחברה שיש בה חילוקי דעות חריפים הסובלנות מאפשרת לנהל את הויכוח הפוליטי – רעיוני בדרכי שלום ולא באלימות, בהידברות ועל פי כללי המשחק.

הסובלנות מבטיחה את זכויות הפרט, שמירה על ערך כבוד האדם, וחופש ההתארגנות.

 

**לקיום הפלורליזם והסובלנות יש לקיים הסכמיות כדרך של פשרה על כללי משחק מוסכמים ומוגדרים בין כול

 

 

 

 

 

נושא: עיקרון הפלורליזם

הגדרות

 

*פלורליזם

תפיסת עולם המכירה בזכות קיומן של קבוצות שונות, דעות והשקפות שונות, צרכים ורצונות שונים בחברה ובמדינה, כמו בצורך לתת לכל אחת מהקבוצות את הזכות לשמור על ייחודה, לבטא את השונות שלה, להתארגן כדי להביע את השונות וכל זה תוך שמירה על המסגרת המשותפת

 

רב תרבותיות תרבות המורכבת מכמה קבוצות אתניות בעלות תרבויות משנה, הנבדלות זו מזו, אך חיות יחד ומעורבות במוסדות פוליטיים וכלכליים משותפים. היא כוללת בתוכה תת קבוצות עם ערכים ומסורת שונים. [תרבויות משנה].

 

 

*סובלנות

  • נכונות לקבל ולכבד את היחידים והקבוצות השונות על דעותיהם, מנהגיהם, צורות ההתארגנות שלהם, מראם, אמונותיהם וכו'.
  • סובלנות היא בין הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה. ממנה נגזרת ההתייחסות לזולת ולאחר.

התביעה העיקרית מכל אחד ואחת היא לתת כבוד לזולת, באשר הוא אדם; לדעותיו, להשקפותיו ולזכותו להביעם, גם כאשר דעות והשקפות אלה אינם מקובלים עלינו, והם אף גורמים לנו לאי נוחות מרובה. . ואפילו סבל אין כמובן לדבר על סבל פיזי אותו אין לסבול.

*הסכמיות

  • יצירת בסיס משותף למרות השוני הקיים לגביו הגיעו הפרטים והקבוצות השונות בחברה להסכמה.   כדי לאפשר קיומו של משטר דמוקרטי מסכימות הקבוצות והפרטים על דברים בסיסיים כמו קיום המסגרת המדינית, קיום כללי המשחק הדמוקרטיים, כיבוד השלטון הנבחר (לגיטימיות).
  • הסכמיות (קונסנסוס) - באה לידי ביטוי בהסדרים (= כללי משחק) המאפשרים לחברה להתקיים ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות. לדוגמא: שתתקבל הכרעת הרב, אי- נקיטת פעולות אלימות (כמו: רצח של מישהו שחושב אחרת מאיתנו) ושמירה על הדמוקרטיה.

 

 



 

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים