נא להמתין...

הממשלה הרשות המבצעת עיקרי התוכן להוראת הנושא

|

דנה שטרקמן

|
צפיות: 3194
|
דרוג  (1)

הממשלה הרשות המבצעת עיקרי התוכן להוראת הנושא כולל מושגים, מיומנות השוואה

הרשות המבצעת: הממשלה - מטרות הוראה

-התלמידים יבינו שהמושג רשות מבצעת כולל סמכויות ותפקידים רבים של הממשלה מכוח היותה רשות עצמאית, ולא רק מכוח היותה רשות המבצעת חוקים שהתקבלו בכנסת.

-התלמידים יבינו שבפעולת הרשות המבצעת יש ביטוי לעקרונות דמוקרטיים כמו עקרון שלטון העם, פלורליזם והסכמיות.

-התלמידים יבינו שהממשלה כרשות שלטונית מחויבת לפעול לטובת הציבור ואחראית כלפי ציבור האזרחים שהם הריבון במדינה.

-התלמידים יבינו את הסיבות להקמת ממשלה קואליציונית בישראל ואת היתרונות של קואליציה רחבה על פני קואליציה רגילה.

- התלמידים יכירו את העקרונות הדמוקרטיים שבאים לידי ביטוי בקיומה של ממשלה קואליציונית.

-התלמידים יכירו את מבנה הממשלה הקואליציונית המכהנת בזמנם, ינתחו את פעולותיה ויעריכו את מידת התאמתן לעקרונות הדמוקרטיה, למִנהל תקין ולאינטרס הציבורי.

-התלמידים יבינו את מעמדו של ראש הממשלה בישראל בממשלה ובכנסת, ויבחנו את סמכותו ותפקודו לאור חוק יסוד: הממשלה.

-התלמידים יבינו שמקור עָצמתה של הממשלה נובע מסעיף 32 של חוק יסוד: הממשלה ומסמכותה הבלעדית לקבוע (תקנות לשעת חירום ותקנות הגנה (שעת חירום).

-התלמידים יבינו שסמכויותיה הרבות של הממשלה בקביעת תקנות הגנה ותקנות לשעת חירום מקנות לה עָצמה רבה.

- התלמידים יבינו שתקנות מסוג זה עלולות לפגוע בדמוקרטיה בישראל בכלל ובזכויות האדם והאזרח בפרט, ועל כן מוטלות הגבלות על קביעתן.

-התלמידים יעמדו על ההבדלים בין אחריות ממשלתית – אחריות משותפת של הממשלה (ראש הממשלה והשרים) כלפי הכנסת – לבין אחריות מיניסטריאלית של כל שר כשלעצמו כלפי הכנסת, ויבינו שעקרון האחריות של הממשלה והשרים בפני הכנסת מבוסס על עקרון הפרדת הרשויות בישראל ועל עקרון הגבלת השלטון.

-התלמידים יכירו את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ואת תפקידיו ויבינו את חשיבותה של משרת היועץ המשפטי לממשלה לשמירה ולהגנה על הדמוקרטיה

בישראל.

-התלמידים יבחנו את סמכותו הרחבה והעצמאית של היועץ המשפטי לממשלה בנושא העמדה לדין, ויבינו שסמכות רחבה זו עלולה לפגוע בשלטון החוק.

-התלמידים יבינו את חשיבותם של מנגנוני פיקוח וביקורת על עבודת היועץ המשפטי לממשלה.

מושגים מהותיים-מרכזיים:

ממשלה קואליציונית, סעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה, תקנה, חקיקת משנה, תקנות

לשעת חירום, תקנות הגנה, אינטרס ציבורי.

לתשומת לבכם:

• חשוב לשלב בנושאי הלימוד את הסעיפים הרלוונטיים בחוק יסוד: הממשלה

למטרות הנ"ל.

• חשוב להראות כיצד הסמכויות והתפקידים של הרשות המבצעת מבטאים עקרונות דמוקרטיים, ובמקביל לבדוק באיזו מידה הפעולות השונות של הרשות המבצעת מתבצעות בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה, המִנהל התקין וטובת הציבור.

 

עיקרי התוכן להוראת הנושא

הממשלה היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.

הממשלה היא גוף שלטוני המורכב משרים- דרג מקבלי ההחלטות - ומפקידים בדרגות שונות שהם הדרג המנהלי המבצע את ההחלטות. בישראל השרים הם לרוב חברי כנסת, לפי חוק יסוד הממשלה על מחצית משרי הממשלה להיות חברי כנסת.

תקציר חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו החדשה)

חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו החדשה) התקבל ב-7 במרס 2001 - י"ב באדר התשס"א, על-ידי הכנסת החמש-עשרה. הגרסה החדשה נכנסה לתוקף לקראת הבחירות לכנסת ה- 16. החוק קובע "שהממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה" "והיא מורכבת מראש הממשלה ומשרים". [מתוך ההגדרה מודגשת ההפרדה בין הרשות המחוקקת, הקובעת את סדרי השלטון והחוקים במדינה, ובין הרשות המבצעת הפועלת על פי אותם סדרים וחוקים].

הממשלה מורכבת משלושה גופים:

1. ראש הממשלה המנהל את פעולותיה ואחראי לפעילותה, מקבל החלטות יחד עם הממשלה ואחראי על ביצוע החלטות חוקי הכנסת.

2. השרים וסגניהם המופקדים כל אחד על משרד משלו, הם מקבלים החלטות ומבצעים החלטות של הכנסת ושל הממשלה.

3. הדרג הפקידותי מנהלי: מנכלי המשרדים והפקידים המפעילים את המשרדים הם מבצעים את החלטות השרים ומעבירים לשרים מידע על התנהלות המשרד.

תפקידי וסמכויות הממשלה:

הממשלה היא רשות עצמאית, קובעת מדיניות ומחליטה החלטות.

בסמכותה של הממשלה להחליט על יציאה למלחמה, על חתימה על הסכמי שלום, ועל ניהול מדיניות כלכלית חברתית.

הממשלה מחויבת לפעול על פי חוק, לטובת הציבור ואחראית כלפי ציבור האזרחים שהם הגוף הריבון במדינה.

חקיקת משנה

כדי שאפשר יהיה לבצע את החוקים שחוקקה הכנסת מוסמכים שרי הממשלה לתקן תקנות המפרטות את החוק. תקנות אלו נקראות חקיקת משנה. תקנות אלו לא יעמדו בסתירה לחקיקה הראשית של הכנסת.

הבדלים בין חקיקה ראשית לחקיקת משנה


קריטריונים

חקיקה ראשית

חקיקת משנה

מי מחוקק?

הכנסת בהליך החקיקה

שרי הממשלה

חוק או תקנה?

חוקים וחוקי יסוד

תקנות, צווים וחוקי עזר

תוכן החוקים

בכל הנושאים

מפרטים ומוציאים לפועל את החקיקה הראשית

הגבלות על החקיקה

תוכן דמוקרטי, חוקים ראויים,

שלא יסתרו את החקיקה הראשית

 

תקנה – הגדרה - הוראות לביצוע החוק. הן מפרשות ומבארות נושאים שהחוק לא ירד לפרטים שלהם. על תקנות המשנה מוטלת הגבלה : יש להבטיח שהן לא יעמדו בסתירה לחקיקה ראשית שהתקבלה ע"י הכנסת.

חוקי עזר – חוקים הנקבעים ע"י רשות מקומית

לממשלה סמכות שיורית: "הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת" (מתוך חוק יסוד הממשלה)


הממשלה פועלת לפי עקרונות דמוקרטיים:

1. הממשלה פועלת מכוח חוק יסוד הממשלה עודכן בשנת 2000, וכן אחראית על חקיקת משנה ומכאן שהיא מיישמת את עקרון שלטון החוק.

2. רוב שרי הממשלה הם גם חברי כנסת שנבחרו על ידי הציבור, העם הריבון בבחירות דמוקרטיות ובכך מיושם עקרון שלטון העם.

3. הממשלה אחראית על פעולותיה בפני הכנסת והציבור ובכך בא לידי ביטוי עקרון הגבלת השלטון.

4. ההחלטות בממשלה מתקבלות לפי החלטת רוב ובכך מיושם עקרון הכרעת הרוב.

5. מקור עוצמתה של הממשלה נובע מחוק יסוד הממשלה המאפשר לה לקבוע תקנות לשעת חרום.

תקנות שעת חירום

סמכותה של הממשלה לתקן תקנות לשעת חרום לפי חוק יסוד הממשלה:

במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.


"ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן.

תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכול זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.

אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.

לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.

תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת".(מתוך חוק יסוד הממשלה 2000)


ההבדלים בין תקנות לשעת חרום ותקנות ההגנה לשעת חרום

קריטריונים

תקנות לשעת חרום

תקנות ההגנה לשעת חרום 1945

תוקף

שלושה חודשים, עם חידושן על ידי הכנסת לשנה

מאז שנת 1945 קימות מתקופת המנדט.

בידי מי הסמכות

להתקין התקנות

כל שר וראש הממשלה

שר הביטחון, מפקדי הצבא

מטרת התקנות

כדי להגן על המדינה, בטחון הציבור וקיום אספקה של השירותים החיוניים בשעת חרום

מקנות לשר הביטחון עוצמה רבה על ידי מתן סמכויות רחבות לשם הגנה על בטחון המדינה

תוכן

הממשלה יכולה לשנות כל חוק או להפקיע אותו זמנית, אלא אם הוא מוגן

מאפשר לשר הביטחון להטיל עוצר, להגביל תנועה של אדם, הטלת צנזורה בטחונית וביצוע מעצר מינהלי

פגיעה בזכויות או עקרונות

עלול לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות, בזכויות אדם ואזרח

עלול לפגוע בזכויות אדם ואזרח: חופש התנועה, חופש המידע, הליך הוגן.

 

ממשלת קואליציה

הסיבות לקיומה של ממשלה קואליציונית בישראל: ריבוי המפלגות בישראל גרם לכך שעד כה אף מפלגה אחת לא זכתה ברוב (לפחות 61 מנדטים), ולכן כדי להקים ממשלה הנשענת על רוב המפלגות מקימות קואליציה- ממשלה המורכבת מצירוף של כמה מפלגות כדי לזכות בתמיכת רוב חברי הכנסת. השותפות בקואליציה מתבצעת באמצעות הסכמים קואליציוניים.

 

הסכם קואליציוני: הסכם פוליטי שנחתם בין המפלגות השותפות בקואליציה ובו מפורטות הזכויות והחובות של השותפות בקואליציה, הסכמה על איוש משרות במשרדי הממשלה והסכמה על קווי יסוד למדיניות משותפת של הממשלה.

ההסכמים הקואליציוניים חייבים להיות גלויים: בשם זכות הציבור לדעת, וזכותו של חבר כנסת לדעת מהן ההתחייבויות שחברות הקואליציה לקחו על עצמן.


בקיומה של ממשלה קואליציונית באים לידי ביטוי העקרונות הדמוקרטים הבאים
:
ע
קרון הפלורליזם: מתן ביטוי למגוון דעות שמייצגות המפלגות השותפות בקואליציה.

עקרון ההסכמיות: עקרון זה בא לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני המחייב את המפלגות להסכים ביניהן על קווי יסוד לפעילות משותפת.

עקרון הכרעת הרוב: עקרון זה בא לידי ביטוי בקבלת החלטות בפעילות הממשלה והקואליציה

מעמדו של ראש הממשלה לפי חוק יסוד הממשלה החדש

בתוך הממשלה- מוטלת על ראש הממשלה לנהל את ישיבות הממשלה ובמקרה של קולות שקולים בהצבעות יש לראש הממשלה קול נוסף. ראש הממשלה רשאי לקבוע תפקידי שרים, לשנות את חלוקת התיקים, לחלק או לבטל משרדי ממשלה.

מול הכנסת- הכנסת יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון המתקבלת ברוב של 61 חברי כנסת

התפטרות הממשלה מחייבת עריכת בחירות.

ראש-הממשלה יכול לקרוא לפיזור הכנסת.

 

 

הרשות המבצעת: הממשלה - תהליך כינון ממשלה בישראל והרכבה

נכתב על-ידי אסנת סברון

המשטר בישראל הוא משטר פרלמנטארי ושיטת הבחירות הנהוגה בה היא השיטה היחסית. סעיפים 7-14 בחוק יסוד: הממשלה מתייחסים לתהליך כינון הממשלה.

לאחר שמתפרסמות תוצאות הבחירות, נשיא המדינה מזמין אליו להתייעצויות את ראשי כל הסיעות בכנסת. בתום ההתייעצויות מטיל נשיא המדינה את הרכבת הממשלה על המועמד שנתמך על-ידי רוב הסיעות בכנסת (בדר"כ יהיה זה מי שעומד בראש המפלגה שזכתה במספר המושבים הגדול ביותר בכנסת). לאחר הרכבת הממשלה נדרשת הכנסת לאשר אותה, ולאחר האישור נשבעים, ראש הממשלה והשרים, אמונים למדינה. עפ"י שיטה זו הממשלה ורה"מ שואבים את כוחם ואת מקור סמכותם מהכנסת (הכנסת היא הריבון, שכן בה יושבים נבחרי העם. הכנסת, בית המחוקקים של ישראל, היא הגוף השלטוני היחיד הנבחר ישירות ע"י העם. כלומר, הסמכות השלטונית מואצלת ע"י העם הריבון לכנסת, ומכאן עליונותה על הממשלה).

הרכב הממשלה

ראש הממשלה והשרים. ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת וכן גם סגני השרים. ניתן למנות שרים שאינם חברי כנסת [סעיף 5 וסעיף 25 לחוק יסוד: הממשלה החדש (2001).]

חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו החדשה)

חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו החדשה) התקבל ב-7 במרס 2001 - י"ב באדר התשס"א, על-ידי הכנסת החמש-עשרה. הגרסה החדשה נכנסה לתוקף עם כינון הכנסת ה- 16. החוק בגרסתו החדשה ביטל את הבחירה הישירה של ראש-הממשלה, וחזר, פחות או יותר, לחוק יסוד: הממשלה המקורי משנת 1968. שני שינויים מהותיים, בהשוואה עם החוק הישן, הם שהצעה לאי-אמון לממשלה צריכה לעבור ברוב של 61 חברי כנסת לפחות בכדי להתקבל ולא ברוב רגיל, ושעכשיו ראש-הממשלה יכול לקרוא לפיזור הכנסת. בנוסף לשינויים המהותיים האלה, הוצאו מחוק היסוד הוראות שונות, שהועברו לחוק רגיל חדש בשם חוק הממשלה, שהתקבל בו זמנית עם חוק היסוד." (מתוך אתר הכנסת באינטרנט / תקציר חוקים).

תהליך כינון ממשלה בישראל

1. חלוקת מנדטים לפי תוצאות הבחירות.

2. הנשיא מטיל את תהליך הרכבת הממשלה על יו"ר המפלגה בעלת הסיכויים הטובים ביותר להקים קואליציה.

3. נחתם הסכם קואליציוני בין המפלגות להשגת רוב בכנסת.

4. מתקיים מו"מ קואליציוני בין המפלגות תוך הבטחות לחלוקת תיקים, חקיקה, ראשות וועדות.

5. קווי היסוד של הממשלה החדשה מוצגים בכנסת ונערכת הצבעת אמון.

אחריות ממשלתית משותפת

עקרון האחריות של הממשלה והשרים בפני הכנסת מבוסס על עקרון הפרדת הרשויות ועקרון הגבלת השלטון

הממשלה כולה [רה"מ והשרים] נושאת באחריות לכל ההחלטות והפעולות שקיבלה וביצעה הממשלה כגוף אחד, וכן לכל מעשה של כל אחד מהשרים.

השרים מקבלים עליהם את מרות הממשלה ואת החלטותיה, ואין הם יכולים לחלוק על פעולות רה"מ או על פעולות שרים אחרים שהתקבלו בהצבעת רוב בממשלה.

אין שר רשאי לצאת בפומבי כנגד החלטות הממשלה שהתקבלה ברוב.


אחריות מיניסטריאלית של השר

השר אחראי על ביצוע מדיניות משרדו ועל המנגנון המבצע את התפקידים שבתחום משרדו.

גם על דברים שנעשו בתחום משרדו ולא ידע עליהם, ואפילו לדברים שנעשו במשרדו בניגוד למדיניותו הכללית או בניגוד להוראותיו המפורשות.

אחריות זו באה לידי ביטוי גם כלפי הכנסת ובא נקבע כי השר "חייב במתן דין וחשבון לכנסת במילוי תפקידו.

 

תפקידיו וחשיבותו של היועץ המשפטי לממשלה

חשיבותה הרבה של משרת היועץ המשפטי לממשלה היא אחריותו לשמירה על עקרון שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי כלומר זכויות אדם ואזרח.

1. עמידה בראש התביעה הכללית. בתפקידו זה הוא מופקד על אכיפת החוק, לרבות אחריות מקצועית על נציגי התביעה והופעתם בערכאות המשפטיות, וייצוג המדינה בערכאות המשפטיות, בכל תחומי המשפט. התביעה הכללית כוללת את פרקליטות המדינה בראשות פרקליטת המדינה, וכן את התביעה המשטרתית ותביעות מתמחות במשרדי ממשלה שונים וברשויות המקומיות.

2. מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולגופיה. בתפקידו זה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי גופי המדינה, כמובן בכפוף לביקורת שיפוטית.

3. מתן ייעוץ וסיוע לממשלה ולשר המשפטים בהכנת תזכירי חוק מטעמם, כן בחינת הצעות חוק פרטיות המוגשות מטעם חברי הכנסת.

4. שמירת האינטרס הציבורי בתחום המשפטי. במסגרת תפקידו זה היועץ המשפטי לממשלה מוסמך על פי דין להתייצב בערכאות השונות במקרים נדרשים.

נושאים קשורים: הרשות המבצעת: הממשלה | המשטר והפוליטיקה בישראל
 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים