שלום אורח
 
התחבר

 
נא להמתין...

הרשות השופטת -עיקרי התוכן להוראה

|

דנה שטרקמן

|
צפיות: 2389
|
דרוג  (0)

הרשות השופטת - מיפוי תוכן של הנושא כולל דיון במושגים לפי מטרות הוראה ותרגול

מטרות הוראה -הרשות השופטת: בתי המשפט

1.התלמידים יבינו את החשיבות של היות הרשות השופטת רשות עצמאית ובלתי תלויה ביתר רשויות השלטון, לקיום שלטון החוק ולמִנהל תקין במדינה דמוקרטית.

2. התלמידים יבינו שכל מערכת משפטית במדינה דמוקרטית מתבססת על עקרונות ועל ערכים שהחברה קובעת, ובישראל היא מתבססת על ערכים יהודיים ודמוקרטיים ככתוב בהכרזת העצמאות.

3. התלמידים יבינו שהמערכת המשפטית בישראל, כמו בכל מדינה דמוקרטית, פועלת על פי חוק המבטא את ערכיה של המדינה

4. התלמידים יבינו שבישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, מקורות המשפט מתבססים בין היתר על מקורות תרבותיים והיסטוריים יהודיים כמתבטא ב"חוק יסודות המשפט".

5. התלמידים יבינו את תפקידו של חוק יסודות המשפט במערכת המשפט הישראלית כאשר יש חֶסֶר (לַקוּנָה) בחקיקה.

6. התלמידים יבינו כיצד מימוש הזכות להליך משפטי הוגן מבטיח מערכת משפטית הוגנת, המגנה על זכויות האדם והאזרח; ומכאן חשיבותה של זכות זו.

7. התלמידים יבינו שעבודת הרשות השופטת מונחית על ידי עקרונות דמוקרטיים, כמו שלטון החוק, שוויון בפני החוק והכרעת רוב, וידעו לזהותם.

8. התלמידים יבחנו את הכללים המבטיחים את עצמאותה של הרשות השופטת.

9. התלמידים יבינו את מהות הוויכוח הציבורי בנושא "בחירת שופטים", ידונו בטיעונים המושמעים בוויכוח זה ויגבשו עמדה מנומקת.

10. התלמידים יעמדו על ההבדלים בין הגישה האקטיביסטית לגישה הפורמליסטית בהכרעה משפטית של השופטים ויגבשו עמדה מנומקת כלפי כל אחת מהגישות.

11. התלמידים יכירו את סוגי המשפט בישראל (הפלילי, האזרחי) ואת מערכות השפיטה.

12. התלמידים יעמדו על ההבדלים בין שני תפקידיו של בית המשפט העליון כבית משפט עליון לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק.

13. התלמידים ידונו ויבינו את חשיבותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדמוקרטיה הישראלית: כמגן על זכויות האדם והאזרח ועל זכויות הקבוצה בישראל, כשומר על שלטון החוק, כמפקח על פעולות רשויות השלטון וכמגביל אותן באמצעות ביקורת שיפוטית.

14. התלמידים יבינו שפעולותיו הרבות והחשובות של בג"ץ הן תגובה ליָזמה של אזרחים או של רשויות שלטון, הפונים אליו בעתירה, ולא יָזמה שלו עצמו.

15. התלמידים יעלו טיעונים בעד ונגד מעורבות בית המשפט וסמכותו לדון ולהכריע בנושאים ערכיים השנויים במחלוקת בחברה בישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, ויבססו את טיעוניהם בעזרת דוגמאות אקטואליות.

מושגים מהותיים-מרכזיים:

משפט חוקתי, לַקוּנָה, הזכות להליך משפטי הוגן, בג"ץ (בית משפט גבוה לצדק, (עקרון הסוּבּיודיצֶה, בתי דין מיוחדים, אקטיביזם שיפוטי, מורשת ישראל.

לתשומת לבכם:

• חשוב להדגיש את משמעותו וחשיבותו של הליך משפטי הוגן, וכיצד הוא מתבצע בפועל בישראל.

• מומלץ לבקר בבתי משפט, לצפות בדיונים ולבחון באיזו מידה מתקיים הליך משפטי הוגן. על ידי כך התלמידים יעריכו את עבודת הרשות השופטת באמצעות רשימת קריטריונים שתוכן מראש לקראת הצפייה.

• חשוב להראות כיצד הסמכויות והתפקידים של הרשות השופטת מבטאים עקרונות דמוקרטיים, ובמקביל לבדוק באיזו מידה הפעולות השונות של הרשות השופטת מתבצעות בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה ולמִנהל תקין.

 

הרשות השופטת

(כולל: מקורות המשפט בישראל, אי-תלותה של הרשות השופטת, דרכי מינוי השופטים, מערכת המשפט בישראל: סוגי משפט, מבנה, בג"צ[1], חקיקה שיפוטית[2]).

מתוך תוכנית הלימודים עדכון לתשע"א

הרשות השופטת היא אחת משלושת רשויות השלטון בישראל.

הרשות השופטת היא רשות בלתי תלויה בשתי רשויות השלטון הכנסת והממשלה

אי תלותה של הרשות השופטת בשתי רשויות השלטון היא חלק בלתי נפרד מעקרון הפרדת הרשויות ועקרון הגבלת השלטון.

חשיבות אי התלות של הרשות השופטת

- ללא הבטחת אי התלות לא תוכל הרשות השופטת להבטיח צדק, שוויון, שמירת שלטון החוק וקיום משפט הוגן ומנהל תקין.

- עצמאותה של הרשות השופטת חשובה ליצירת אמון של הציבור באובייקטיביות, ניטרליות ובהוגנות של התהליך המשפטי

- הרשות השופטת פועלת מכוח חוק יסוד: השפיטה הוא חוק יסוד העוסק במערכת בתי המשפט בישראל.

 

ביטוי האי תלות של הרשות השופטת לפי חוק זה:

1. ריסון הרשות המחוקקת: הכנסת אינה יכולה לבטל פסק דין שהתקבל בבית המשפט, אם הכנסת משנה חוק השינוי יהיה תקף רק לפסיקות בעתיד.

2. עקרון הסוביודיצה: איסור עיסוק ופרסום בציבור בנושא הנדון בבית המשפט. המטרה למנוע השפעה ולחץ מצד התקשורת ודעת הקהל הציבורית על פסיקת השופטים.

3. אי תלות אישית- מינוי שופטים, נעשה על ידי וועדה המורכבת מרוב של הרשות השופטת: מתוך 9 חברי הוועדה, שלושה הם נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים ושני עורכי דין. שני נציגים הם מהרשות המבצעת ושניים מהרשות המחוקקת.

 

תנאי העסקתם של השופטים:

שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכנסת ובלתי תלוי בממשלה, השכר הוא גבוה יחסית. תקופת כהונתם של השופטים מובטחת עד גיל פרישה והם בלתי תלויים בשלטון, חסינות: השופטים מוגנים בפני תביעות בשל הוצאת לשון הרע.

הויכוח הציבורי בנושא "בחירת שופטים":

סוגיה ראשונה: מהו הרכב הוועדה למינוי שופטים הראוי?

טענה א' : יש לצמצם את משקלו של הגורם הפוליטי (חברי כנסת ושרים) בוועדה ולהגדיל את מספר המומחים לענייני משפט

נימוק ראשון: הוועדה צריכה לשקף מומחיות ומקצועיות של השופטים כדי לאפשר מינויים מקצועיים של שופטים שישפטו בהוגנות, מקצועיות ואובייקטיביות וישמרו על עקרון הגבלת השלטון.

נימוק שני: הוועדה צריכה לשקף את אי התלות של הרשות השופטת בשאר רשויות השלטון, בהגדלת משקל החלק המקצועי בוועדה תישמר אי התלות של הרשות השופטת בשאר רשויות השלטון


טענה ב'
: יש להגדיל את משקלו של הגורם הפוליטי ( חברי כנסת ושרים)בוועדה

נימוק ראשון: עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי בהגדלת מספרם של חברי הכנסת והשפעתם בוועדה על מינוי שופטים, בכך ניתן8 ביטוי גדול יותר למשקלם של נציגי העם בוועדה.

נימוק שני: מימוש עקרון הפלורליזם, הגדלת מספרם של חברי הכנסת ושרי הממשלה בוועדה יגרום להגדלת כוחן של סיעות שונות המייצגות אינטרסים שונים של העם.


סוגיה שנייה: מהו הרכב השופטים הראוי בבית המשפט העליון?

טענה א': מינוי שופטי בית המשפט העליון צריך לשקף את ההרכב של החברה הישראלית.

נימוק ראשון: בית המשפט צריך לייצג את הרכב החברה הישראלית לפי עקרון הייצוגיות ובכך יתחזק מעמדו של בית המשפט העליון בעיני הציבור.

נימוק שני: מינוי שופטי בית המשפט העליון צריך לייצג דעות שונות ואינטרסים שונים לפי עקרון הפלורליזם היות ובית המשפט נדרש לעיתים קרובות להכריע בסוגיות פוליטיות.


טענה ב'
: בית המשפט אינו בית נבחרים וצריכים להיות בו שופטים בעלי שיעור קומה וכישורים מתאימים

נימוק ראשון: מינוי שופטים לפי כישוריהם יבטיח פעולה תקינה של הרשות השופטת והחלטות של השופטים ייעשו מתוך שיקולים מקצועיים בלבד.

נימוק שני: הפיכת בית המשפט למקום שבו יתמנו שופטים מטעמים פוליטיים ולא רק מקצועיים יגרום לפוליטיזציה של בתי המשפט , ,וייפגע עקרון אי תלותה של הרשות השופטת ברשויות האחרות.

העקרונות עליהם מבוססת מערכת המשפט

מערכת המשפט בישראל מתבססת על עקרונות וערכים דמוקרטיים וגם על ערכים יהודיים (מורשת המשפט העברי) לפי המחויבות במגילת העצמאות.

העקרונות הדמוקרטיים:

1. הזכות להליך משפטי הוגן

- כל אדם נחשב לזכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו

- יש לשמור על זכויותיו של הנאשם

- כל אדם זכאי להגנה משפטית, גם על ידי המדינה

- זכות הערעור- כל אדם זכאי לערער על פסק הדין ועל גזר הדין בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר.

- משפט חוזר- בפני הנאשם עומדת הזכות לבקש משפט חוזר אם יש ברשותו ראיות חדשות.


2. מרות החוק-
השופטים מחויבים לפסוק לפי החוק בלבד.

בקרב שופטי בית המשפט העליון ניתן להבחין בשת גישות למשמעות מרות החוק- כלומר במקרה של לקונה (חסר בחקיקה) יש שתי גישות מקובלות לפסיקה בקרב שופטי בית המשפט העליון:

א. גישה פורמליסטית- לפי גישה זו השופטים אוכפים את החוקים ככתבם וכלשונם והם סבורים שאם אין חוק מפורש עליהם להימנע משפיטה, יש להחזיר עניינים אלה לרשות המחוקקת, כדי שתשלים את החסר בחקיקה.

ב. גישה אקטיביסטית- שופטים אלה מפרשים את החוק ונותנים לו משמעות לפי הערכים הדמוקרטים המקובלים בחברה. בהיעדר חוק מפורש שופטים הפועלים לפי גישה זו יוצרים חקיקה שיפוטית.


3. כולם שווים בפני החוק
- עקרון השוויון בפני החוק גם רשויות השלטון וגם כל תושבי המדינה


4. עקרון פומביות הדיון
- הדיונים בבית המשפט נערכים בדלתיים פתוחות וכל אדם

זכאי להיות נוכח בדיון מתוך תפיסה כי על הצדק להיראות ולהיעשות.במקרים

חריגים ישנם דיונים בדלתיים סגורות (במשפטים בהם מעורבים קטינים, או שיש חשש

מפני פגיעה בביטחון המדינה)

 

5. עקרון הכרעת הרוב- הכרעת הדין במשפט שיש בו שלושה שופטים ויותר נעשית לפי החלטת הרוב אם כי גם דעתו של המיעוט מוזכרת. מספר השופטים הוא אי זוגי.

הערכים היהודיים:

הערכים היהודיים לפיהם פועלת מערכת המשפט בישראל באים לידי ביטוי בחוק יסודות המשפט- לפי חוק זה כאשר יש חסר בחקיקה (לקונה), אם ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

סוגי המשפט בישראל

1. הבדלים בין משפט חוקתי פלילי ואזרחי

קריטריונים להשוואה

משפט חוקתי

משפט פלילי

משפט אזרחי

תחום המשפט

מערכת כללים ונורמות המסדירה את פעולתן של רשויות השלטון

מבטא את העקרונות והערכים של המדינה

תחום הכולל דינים וחוקים העו

קים בהבטחת שלום הציבור ובטחונו

תחום העוסק בסכסוכים בין אדם לחברו או בין חברה לחברה א ארגון או בין אדם לחברהאו ארגון

מי תובע?

 

המדינה תובעת את האזרח כי עבר על החוק

אדם תובע חברה או גוף או אדם אחר

ענישה

 

מאסר או קנס כספי בהתאם לחומרת התביעה

לרוב תביעת פיצויים

2. הבדלים במערכת בתי המשפט בישראל:


בישראל קיימות שתי מערכות שפיטה: מערכת בתי המשפט הרגילים ומערכת בתי דין מיוחדים

מבנה בתי המשפט הרגילים הפועל בשלוש ערכאות נועד להבטיח הליך משפטי הוגן.

קריטריונים להשוואה

בית משפט השלום

בית משפט מחוזי

בית המשפט העליון ללא בג"ץ

ערכאה

דן בערכאה ראשונה בלבד

אינו דן בערעורים

דן בערכאה ראשונה וערכאה שנייה

דן גם בערעורים

דן בערכאה שנייה, שלישית ובמקרים חריגים רביעית

דן בערעוורים בלבד

תחום שיפוט

עיר בה יושב בית המשפט וסביבותיה

קיימים 5 בתי משפט מחוזיים: בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובנצרת. שר המשפטים קובע את תחום שיפוטו של כל בית משפט

מקום מושבו הוא בירושלים ותחום שיפוטו הוא המדינה כולה.

הרכב השופטים

בדרך כלל שופט אחד, ולעתים בהרכב של 3 שופטים

1 עד שלושה שופטים

בית המשפט העליון יושב בדרך כלל בהרכב של 3 שופטים בשאלות יסוד משפטיות או חוקתיות יושבים יותר מ- 5 שופטים, וכך גם בדיון נוסף עד 13 שופטים במקרים חריגים

סוג העבירות

במשפט פלילי דן בעבירות של עוון, חטא ופשע שהעונש עליהן הוא עד 7 שנות מאסר, במשפט אזרחי בתביעות שהערך הכספי אינו עולה על סכום שנקבע ומתעדכן.

בעניינים פליליים, דן בעניינים שאינם בסמכותו של בית משפט השלום, כגון משפטים בשל עברות שעונשן עולה על 7 שנות מאסר (כמו רצח). בעניינים אזרחיים הוא דן בתביעות בסכום של יותר מ- 1 מיליון שקלים. בנוסף דן בית המשפט המחוזי בעתירות של אסירים.

הוא דן בערעורים על פסקי דין (בעניינים אזרחיים ופליליים) ובהחלטות אחרות של בית המשפט המחוזי, וכן בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין שיפוטיות שונות, כמו חוקיות הבחירות לכנסת, מעצר מינהלי ועתירות של אסירים.


הבדלים בין בתי משפט לבתי דין:

- בתי משפט דנים בכל הנושאים, בכל הערכאות.

- בבתי דין דנים בעניינים מסוימים למשל בתי דין רבניים דנים בענייני אישות לפי ההלכה היהודית, בערכאה אחת או שתיים.

בית המשפט העליון

לבית המשפט העליון שני תפקידים ביושבו כבית משפט עליון ראה בעמוד הקודם ובשבתו כבג"ץ נדון כאן.

 

בג"ץ דן בעניינים שבהם הוא רואה צורך לתת סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית-משפט או של בית-דין אחר, כלומר, בעניינים שבין הפרט לרשויות השלטון או לגופים ציבוריים אחרים, שאינם נידונים בבתי-משפט אחרים, שעולה בהם טענה על פעולה שלא כדין, חריגה מסמכות, החלטה בלתי סבירה ).

הפנייה לבג"ץ נעשית בעתירה. על העותר להיות בעל "זכות עמידה", דהיינו בעל עניין מסוים בעתירה. כמו כן עליו לבוא "בידיים נקיות" ולהגיש את העתירה ללא שיהוי. בשלב הראשון של הדיון מחליט שופט של בג"ץ אם יש יסוד לכאורה לעתירה. אם החלטתו חיובית הוא מוציא צו על תנאי. לאחר הדיון בעתירה מחליט בג"ץ אם הצו על תנאי יהפוך לצו מוחלט או אם העתירה תידחה. צו מוחלט משמעו שהרשות אשר נגדה הוצא הצו חייבת לעשות את אשר נצטוותה. אם החלטתו של בג"ץ שלילית, העתירה נדחית.

 

חשיבות בג"ץ

פסיקות בג"ץ מעצבות במידה רבה את אופייה של המדינה, ובמהלך השנים הן הביאו לגיבושם של כללים בנושאי זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה בישראל. בהיעדר חוקה הפך בג"ץ לבית משפט העיקרי השומר על זכויות האדם בישראל ועל זכויות מיעוטים. בג"ץ רואה עצמו כממונה העליון על שמירת עקרונות היסוד של מדינת ישראל, כגון: עקרון שלטון החוק ועקרון היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

אחת השאלות השנויות במחלוקת היא באיזו מידה על בג"ץ להתערב בשיקוליהן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, במיוחד בתחומים מדיניים ופוליטיים. הכנסת עסקה לא מעט בנושא זה, והוא עלה במליאה ובוועדות.

תרגול

שאלות ידע

1. הצג שני ביטויים לאי תלותה של הרשות השופטת

2. הצג שני הבדלים בין משפט פלילי למשפט אזרחי

3. הצג שני הבדלים בין בתי משפט רגילים לבתי דין

4. הצג שניים מתפקידיו של בית המשפט העליון

5. הסבר את חשיבותו של בג"ץ

6. הצג שני עקרונות דמוקרטים הבאים לידי ביטוי בעבודתה של הרשות השופטת

7. הצג שני ביטויים לאי תלותה של הרשות השופטת

שאלות ידע מורכבות

1. הצג את עקרון הגבלת השלטון, הסבר כיצד בג"ץ מגביל את רשויות השלטון

2. הצג את המובן המהותי של שלטון החוק, הסבר כיצד בג"ץ בפעולתו מממש מובן זה.

3. הצג את הזכות להליך הוגן, הסבר כיצד מבנה הרשות השופטת מממש זכות זו.

שאלות עמדה

1. "יש הטוענים כי יש לשנות את מבנה הוועדה למינוי שופטים בישראל ויש המתנגדים לגישה זו "

2. "יש הטוענים כי יש לשנות את אופן מינוי השופטים בישראל ויש מתנגדים לגישה זו."

3. "יש הטוענים כי המושג "מורשת ישראל" מחייב שפיטה לפי המשפט העברי וההלכה יהודית ויש המתנגדים לגישה זו"

 


[1] לא כולל: סוגי הצווים שמוציא בג"צ

[2] כולל: גישה פורמליסטית מול אקטיביסטית.

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים