נא להמתין...

דמותה הרצויה של המדינה- היבט דתי, דת ומדינה במדינות דמוקרטיות- שיעור ראשון

|

בלהה אלפרסון

|
צפיות: 1588
|
דרוג  (0)

כדי לענות על השאלה מה צריכים להיות יחסי דת ומדינה בישראל יש ללמוד מה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות. המושגים החשובים: תיאוקרטיה, דת רשמית, דתות מוכרות, הפרדה של דת ומדינה.

דמותה הרצויה של המדינה: היבט דתי
שיעור ראשון - דת ומדינה במדינות דמוקרטיות

 

 

מטרות בתחום הידע וההבנה:

1. התלמיד יבין שעל מנת לקבוע עמדה עליו להבין מהי זהות דתית.

2. התלמיד יכיר את ההתייחסויות של מדינות דמוקרטיות שונות ליחסי דת ומדינה.

3. התלמיד יכיר את המושגים: תיאוקרטיה, דת רשמית, דתות מוכרות, הפרדת הדת מהמדינה.

השאלה: מהי מידת שילובה הרצויה של הדת בחיי המדינה בישראל אם בכלל?

על מנת לענות על שאלה זו עלינו לזכור מה למדנו?

מהי זהות דתית, מהן הקבוצות בחברה היהודית בישראל המצויות על פני הרצף חרדי-חילוני, מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מהם עקרונות הדמוקרטיה.

שאלת חשיבה: האם שאלה זו מטרידה גם את האזרחים במדינות דמוקרטיות אחרות או שזו שאלה הקיימת רק בישראל? שאלה זו מעסיקה מדינות דמוקרטיות ושאינן דמוקרטיות בכל אחת יש הסדר אחר בשאלה זו.

דת ומדינה במדינות העולם:

בנושא מידת השילוב של דת ומדינה במדינות השונות קיים רצף מדגם של מדינה דתית שבה חוקי הדת הפכו לחוקי המדינה. עד למצב בו קיימת רדיפה של הדת.  הרצף הקיים במדינות הוא: תיאוקרטיה, דת רשמית, דת נתמכת, דתות מוכרות, הפרדה בין דת ומדינה.

תיאוקרטיה: מדינה דתית בה חוקי ההלכה הפכו לחוקי המדינה והמדינה אינה דמוקרטית, כמו באירן.

התבוננו בדגלה של ברטניה יש בו שלושה צלבים המסמלים שלושה קדושים נוצרים.

 
יש מדינות דמוקרטיות בהן ישנה דת רשמית וכנסיה מדינה דוגמת בריטניה, פינלנד ויון. המדינה מכירה רק בדת אחת, היא מעורבת  בענייני הכנסייה והכנסייה ממלאת תפקידים ממלכתיים. בבריטניה הכנסייה האנגליקאנית היא דת המדינה והמלכה עומדת בראש המדינה ובראש הכנסיה. הכנסייה הרשמית זוכה לעדיפות והחינוך בבתי הספר הוא חינוך נוצרי.  

יש מדינות בהן יש דת הנתמכת על ידי המדינה והיא מועדפת כמו באיטליה, בספרד באירלנד. העדפת הדת באה לידי ביטוי לדוגמא בכך שמוסדות הדת הקתולית ממומנים על-ידי המדינה. באיטליה יש לימודי דת בבתי- הספר אבל המדינה מממנת רק את לימודי הדת הקתולית.

יש מדינות בהן יש דתות שונות מוכרות על ידי המדינה וכל הדתות הללו שוות. המדינה אינה מתערבת בנושאים דתיים אולם מממנת את מוסדות הדת על ידי "מס כנסיה". מתוך תפיסה ששרותי דת חיוניים כמו  מוסדות חינוך ולכן תפקיד המדינה הוא לממן אותם. יש מדינות בהן יש חובת לימודי דת  בבתי הספר.  תפיסה כזו נמצא למשל בגרמניה, בבלגיה ובהונגריה

יש להדגיש שבכל אחד מהדגמים הללו מתקיים חופש הדת ואיסור אפליה על רקע דתי.

בארה"ב ובצרפת מתקיימת הפרדה בין דת ומדינה, כלומר המדינה אינה מתערבת בענייני הדת, אינה משלבת חקיקה דתית בחוקי המדינה, אין בה לימודי דת בבתי ספר ציבוריים והמדינה אינה מממנת לימודי דת ושירותים דתיים. 


התיקון הראשון לחוקה האמריקאית קבע, כי "הקונגרס לא יחוקק שום חוק שישליט דת-מדינה רשמית או שיאסור את חופש הדת"

מרבית המדינות הדמוקרטיות מצויות על פני הרצף  וקיימת בהן מידה כזו או אחרת של שילוב הדת במדינה.

 

 יש לציין שמעמד הדת במדינה אינו מבטא  בהכרח את מידת הדתיות של האזרחים. למשל בארה"ב מתקיימת הפרדה של הדת מהמדינה אבל אזרחים רבים הם מאמינים ומגדירים עצמם דתיים.

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים