בצילום מופיעות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע במרכזו של אזור שבשעות אחרות הוא אולי שוק ירקות שוקק אדם וריחות. הברית, הקשר והגורל המשותף בין רות ונעמי המקראיות ("עמך - עמי ואלוהיך - אלוהי"), מורגשים היטב בקשר ובשותפות שבין שתי הנשים בצילום. נעמי ורות המקראיות מגיעות ליהודה כשהן חסרות כול. רות מלקטת בשדה, שהרי לפי חוק מתנות העניים בעלי השדה חייבים היו להשאיר את הלקט, השיבולים שנפלו תוך כדי הקציר, עבור הנזקקים. בצילום, הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה מתחלף ברקע מטונף ובסיטואציה משפילה, כשבמקום ללקט את התבואה מהשדה, אוספות שתי הנשים שאריות שהושלכו. נדמה ש
היחס לעניים היום חסר את הכבוד שהיה קיים בתקופה המקראית.
רות היא הגיורת הנאהבת ביותר במקרא, סבתא קדומה לדוד המלך. זו הזדמנות לצפות בסרטון מרגש על "
האימא של המתגיירות" ולעיין בפריט מידע מעניין על "
גיור סוציולוגי" המציף את בעייתם של כ- 350,000 אזרחים ישראלים שהיו זכאי חוק השבות אך אינם יהודים על-פי ההלכה.
ולסוגיה חברתית נוספת בנוגע לסיפורה של רות, בישראל היום כ-70,000 מהגרי עבודה בתחום הסיעוד. רובן נשים אשר מטפלות בקשישים ובכנים שלנו. ולסיום:
חילופי מכתבים דמיוניים בין ענת הופמן ראש המרכז לפלורליזם יהודי ושר הפנים.
"
רות ונעמי מלקטות" - צילום עדי נסי
אל
אסופת ציורים על רות המואביה.
קישורים ל3 מערכי
שיעור אחר,ספירת העומר
וכבוד האדם,
מגילת רות מודל ליחס לזר ולשונה,
חובתנו כלפי החלש בחברה - דיון בעקבות
מגילת רות
רות נגד עזרא, יוכי ברנדס, ישראל היום 10.5.13